ביאור עשר ספירות · פרק י״ב, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

ואע"פ שאין חוץ ממנו, אין לומר בו שום דבר שיהיה ממנו שהוא מוגבל כי כל מוגבל משתנה, ואין אצלו לא שינוי ולא חילוף ולא חדוש. ואנו רואים מתוך הכתוב שהוא אוחז דרך הגבול כמו ויעל וירד ויבא וילך וידבר וכן כל כיוצא בזה. וא"ת להשגת השכל נאמר כבר ידעת שהשכל יש לו גבול א"כ כל הדברים הנמצאים בכתוב נאמרים על הגבול אע"פ שהגבול מבלי גבול והגבול הוה באדם שהם הספירות וכל סדרי בראשית וסדרי המצות שהם על סדר הספירות מעידות זה וכל שכן הקרבנות שכתוב בהן את קרבני לחמי לאשי ריח נחוחי תשמרו להקריב לי במועדו זה יעיד שהוא מתקרב מדבר לדבר עד שהוא לכח העליון וכל זה לא יתכן בלתי הספירות וסדורם במוטבע ובמורגש ובמושכל כי לשון עלייה וירידה שהוא מדרך הטבע והרחת ריח שכתוב בו וירח ה' את ריח הניחוח שהיא מדרך הרגש והשגת החכמה שכתוב בו שהוא מדרך השכל כל אלה יש להם גבול ומה שאין לו גבול אין להגבילו ולהמשילו בכל אלה. וסדר הספירות שהוא גבול מבלי גבול נקרא בבראשית רבה סדר זמנים כמו שאמרו רז"ל ויהי ערב ויהי בקר מלמד שהיה סדר זמנים קודם לכן, והם נקראים סדרי בראשית, וכתיב ארץ עפתה כמו אשל צלמות ולא סדרים ואמרו נשתנו עליו סדרי בראשית:
נחלת הכלל · Be'ur Eser S'firot - grimoar

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך ביאור עשר ספירות, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד. לפירושים ולהכרעות מאוחרות יותר יש לפנות למקורות המתאימים.