אורים ותומים, אורים · סימן צ״ט, ד׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מתנה ע"מ להחזיר בבעה"ת הקשה למה צורך שבועה זו אם מקבל מתנה יחזירו לו הרי הוא בכלל שבועה שאם ירוויח שישלם למלוה שלו ותי' דחוששין אולי נתן מתנה ע"מ להחזיר לא במתנה גמורה רק כדי להבריח וא"כ אין מתנתו כלום עכ"ל ופי' לדבריו דלכאורה מ"מ הקושיא במקומו דסוף כל סוף כשיגבה המתנה ממקבל יהיה מחויב מכח השבועה שאם ירוויח וכו' לשלם אותו למלוה שלו אבל הענין דאם המתנה בטלה א"כ היא עכשיו ברשותו ועכשיו דמוציאין מזון ל' יום ונותנים ללוה זה המתנה בכלל ואף שיחזירו לו המקבלים אין ללוה בו מזונות משא"כ כשלא יודע זה ואחר כך יחזירו לו ויהיה בכלל שהרוויח אם כן יצטרכו ליתן מחדש מזונות שלשים יום ללוה ויקרה הפסד למלוה ומזה הטעם צריך ג"כ לישבע שלא החביא ביד אחרים אף דהוא בכלל שאם ירוויח משום דהוא הפסד מזונת למלוה עיין ג"ת מ"ש בזה ועיין תומים מ"ש בזה:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.