אורים ותומים, אורים · סימן צ״ט, י״ח

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

דאפילו מקרקעי וכו' עיין תומים דהש"ך תמה בזה הא חייב פירות לנותן ואם כן הב"ח גובה מדר"נ ועיין תומים דהבאתי ראיה מן הר"ן והרא"ש דפירות מנכסים הן של מקבל וה"מ קודם שנתוודע הברחתו בב"ד אבל משנודע הפירות שעלו עד שלמו ימי אכרזתה י"ל דהם של נותן עיין שם ודוק:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.