אורים ותומים, אורים · סימן צ״ח, י׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

צ' יום לכך נותנים לו תשעים יום דשלשים יום ראשונים אמרינן טרח למצוא מעות בהקפה שלשים יום שנים אמרי' מאחר דלא מצא מלוה טרח למכור נכסיו שלשים יום אחרונים אמרינן הלוקח טורח להדר בתר זוזי ולכך יהיבנן תשעים יום גמ'. וכתב הסמ"ע אע"ג דלקמן סימן ק' במי שבא לב"ד ואמר תן לי זמן שאטרח ואפרע נותנים רק זמן ל' יום מ"מ הכא דכופר ואומר דהחוב מזויף אע"ג דלא מהימן מ"מ מועיל כ"כ דנותנים לו זמן צ' יום עכ"ל. וא"צ לזה דהא שם אפילו נידוי לא מנדין לכך לא נותנים רק ל' יום אבל כאן דמנדין תיכף אמרינן מסתמא מהדר בתר זוזי דאין אדם ברצון בנדוי ולכך ממתינים תשעים יום טרם דכותבין אדרכתא ופשוט:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.