תוך זמנו פי' המפורשים תוך זמן של הלואה והש"ך השיג וכתב כיון דקי"ל לעיל סימן ע"ח דאמרינן מגו במקום חזקה זו דאין אדם פורע ת"ז אף כאן הלוה נאמן במגו והסמ"ע דחק דכאן הוי מלוה במקצת מוחזק וזהו אי נימא מגו במקום חזקה איבעיא דלא אפשטא. וזהו דוחק ולא ה"ל רבינו ב"י לחשבהו לדבר פשוט אבל עיין תומים שכתבתי תי' הגון דכל היכי דאין נאמן פרעתי רק במגו וחזקה יש נגדו אינו נאמן ע"ש והדין אמת וצדק:
אורים ותומים, אורים · סימן צ״ז, נ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.