דברים שא"א זהו דעת הרמב"ם דאע"פ שאין מסדרן כשלוקח שליח ב"ד למשכון מ"מ דברים שכמעט א"א ללוה להיות זולתם כמו מטה לישב עליו בעת אכילה כפי שהיה מנהג בימים ההם ובמדינות ההם אין שליח ב"ד נוטל כלל אבל כר אף שיש בו מהחזרה מ"מ כיון שאפשר להיות זולתו נוטל השליח ב"ד ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן צ״ז, מ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.