אורים ותומים, אורים · סימן צ״ז, ל״ג

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שלא למשכן כלי וכו' ועיין תומים דכתבתי דה"ה גזבר להקדש ולעניים הנזכר לעיל סעיף י"ב אף דליתא בהחזרה מ"מ א"י למשכן כלי אוכל נפש או כלי אלמנה רק אם חבלו אין צריך להחזיר כלל. ולכן יש להתבונן במה שנהגו בכמה קהלות ליטול משכנות בגין המס ונכנסים לבתי' וזהו אפשר דמותר דה"ל כמו גזבר או לביתו של ערב אבל במה דחובלים כלי אוכל נפש וכלי אלמנה יש לשים אל לב מי התיר להם זאת דאסור לכל. ודוחק דהם באין בשליחות של מלך לגבות מס המלך ודינו של מלכו חבול הכל וכמו שכתב הרא"ש בתשובה דנהיגי לתפוס גוף הלוה בשביל מס וג"כ הטעם משום דינא דמלכותא כו' צ"ע דלאו כל המסים לצורך המלך וגם אין לדמות האיסורים זה לזה דמי התיר זה בלי ראיה מוכרחת מש"ס ופוסקים. ובעו"ה הדבר נמסר לפרנסי הדור שהם על הרוב בני בלי בעלי תורה שאינם שואלים עצת בעלי הוראה וע"כ תצא בעו"ה משפט מעוקל וה' ירחם עמו להשיב שופטנו כבראשונה ויועצנו כבתחלה:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.