אורים ותומים, אורים · סימן צ״ז, כ״ה

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אם מדעתו וכו' זהו לאפוקי הרמב"ם דס"ל כלי אוכל נפש אפילו בשעת הלואה אסור וקמ"ל דלא דכתיב יחבול ואין חבלה אלא נתוח שלא בשעת הלואה ועיין תומים:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.