וי"א דצריך לישבע וכן נראה עיקר לדינא דהר"י הלוי דס"ל דאין נשבע אזיל לשיטתו. דס"ל דאין מחשב טענת ברי בתובעו ע"פ עד אבל לפי דקי"ל דהוי טענת ברי הרי זה עדיף מש"ש והב"י הכריע כן משום דרמב"ם כתב ג"כ כר"י הלוי והוא ס"ל דרמב"ם ס"ל בפ"ז מהל' גזלה דיכול לתובעו ע"פ עד וא"כ בע"כ צ"ל ולחלק אבל באמת כבר כתבו דמדברי הרמב"ם אין הכרע די"ל דרמב"ם סבירא לי' דאין לתובעו ע"פ העד וא"כ ודאי דתלי' זה בזה וכ"כ הט"ז וכנה"ג:
אורים ותומים, אורים · סימן צ״ו, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.