דאין משביעין אשה מעוברת דין זה אין לו שורש כלל רק בתשובת בנימין זאב כתב דכך המנהג ונראה דמיירי בהיסת דהוא רק תקנתא ולא נחתינן לנכסים רק מנדין ואין לנדות אשה מעוברת אבל בש"ד דנחתינן לנכסים הא אין נותנין זמן לשבועה וכל דין שבועה מסוטה ילפינן ובסוטה קי"ל משקין את מעוברת ולא ממתינין עד שתלד ולכן צ"ע אבל ודאי בנשבעין ונוטלין דאם היא מעוברת דאין לגבות כלום עד שתשבע ואם תרצה להמתין תמתין בגביה ג"כ וזה פשוט:
אורים ותומים, אורים · סימן צ״ו, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.