אורים ותומים, אורים · סימן צ״ו, א׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

על טענת חש"ו וכו' חרש שוטה פשיטא לאו בני דיעה נינהו וחרש שדברו בכל מקום אינו שומע ואינו מדבר וקטן דבעינן תביעה ונתינה בגדלות דכתיב כי יתן איש ולכך במסרו בקטנותו ליכא כאן ש"ד וכן במסרו אביו והוא תובע בקטנותו ג"כ אין כאן תביעה. כן העלו רוב פוסקים דלא כרש"י דס"ל אם הנתינה בגדלות אף דהתביעה בקטנות חייב ש"ד סמ"ע:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.