אורים ותומים, אורים · סימן צ״ג, ל״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

מחצה שלו משמעון יש להבין מה הזיק שמעון לראובן עד שיוכל לגבות ממנו הא א"נ כלל על חלקו והרי יכול לגבות חלקו מלוי כמקדם קודם הודאתו וא"כ במה יתחייב שמעון לראובן וצ"ל דזהו ודאי אם יגבה ראובן חלקו מלוי דחוזר לוי על שמעון ואמר פרעתיך הכל ואת דגרמת היזק דלא קרעת תיכף השטר או דלא אמרת תיכף בשעת קבלת מעות לשותפך שנפרעת או העמדת עדים עליו ואין לך גרמא יותר מזה וא"כ הוי אפוכי מטרתא דאם יגבה ראובן מלוי ילך לוי ויגבה משמעון ה"ל ראובן לגבות תיכף משמעון או י"ל דלית ללוי נכסי וא"כ כיון דשמעון חייב ללוי החצי שלו כמ"ש א"כ גובה ראובן משמעון מדר' נתן ודוק:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.