מהטעם שאמרנו היינו כמ"ש מקדם שאם יודה לא יתחייב אלא שבועה וזהו לשון רמב"ם דס"ל שבועת שותפות א"צ הודאה פרוטה כלל אבל למחבר דמצריך הודאה בלא"ה אין כאן שבועת שותפות ואפילו יודה דהיה שותף דהא אמר שאין לו בידו כלום וצ"ל דהמחבר שיגרא לישנא דרמב"ם נקט ועכ"פ מזה מוכח דס"ל לרמב"ם דא"צ הודאה כלל ודלא כסמ"ע שכ' בריש סי' ס"ק ז' דאף להרמב"ם בעי הודאה:
אורים ותומים, אורים · סימן צ״ג, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.