נשבע היסת וכו' ובתומים כתבתי דמוכח דרא"ש ס"ל נשבע בנק"ח וכ"נ עיקר וכתבתי דיש נ"מ אם שניהם חשודים למ"ד היסת ג"כ א"ג בעל השטר אבל למ"ד בנק"ח בשניהם חשודים גובה בעל השטר וכ"כ לעיל סימן פ"ב וכ"נ אם ע"א מעיד בשטר שהוא פרוע והוא א"י רק טוען ע"פ עד לדעת החולקים לעיל סימן פ"ד אכ"מ וס"ל דאף זהו בכלל שבועת המשנה א"כ לדעת האומרים היסת מפסיד בעל השטר ולדעת האומרי' נק"ח גובה בעל השטר ודוק:
אורים ותומים, אורים · סימן צ״ב, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.