בדאיתנהו לתרווייהו דאל"כ יטעון אני אשבע הביאו ואשבע בפניו וכי אני צריך להמתין יום בואו ומיירי דהיו מתחלה מכחישין זה את זה בב"ד דנתחייבו שבועה וטרם שהיה נשבע אחד הלך לו משא"כ כשלא הכחישו זה את זה בבית דין א"כ אין כאן שבועה כלל כדלקמן ש"ך:
אורים ותומים, אורים · סימן צ״א, ז׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.