נשבע התובע הסמ"ע חשב לדמות דין זה להך דלעיל ס"ב דמאן דס"ל גבי חנוני כשאין פועלים תובעים שכרם דאין נצרך לשלם ב' תשלומין פטור משבועה אף כאן אין נשבע רק היסת ולמאן דמחייב מ"מ לחנוני שבועה אף כאן צריך נק"ח והשיגו הש"ך דהא לעיל מאן דפטר אפילו מהיסת פטור אלא מבואר בבעה"ת דלא דמיא להך דשם בחנוני יש תרתי ברי ושמא וחזקה שליח עשה שליחתו משא"כ כאן דליכא חזקה וכו' ולכך לכ"ע בנק"ח ונכון הוא והנה לכאורה יש ללמוד מדבריו דאם נתן רשות לא' לילך להשתדל דבר ולהוציא עד מאה זוז והשתדל ותובע הק' זוז דנוטל בלי שבועה וא"י הנותן להטיל שבועה עליו דהא איכא ג"כ חזקה שליח וכו' איברא באמת יש לחלק דשם ודאי הפועל לא ימחול דבר משכרו והוא צוה לשלם הכל וחזקה שעשה כמו שליחתו משא"כ בזו השליחות אם לא היה נצרך כי היה מגיע להשתדלות בפחות ע"ז לא עשה שליח שיתן יותר ול"ש חזקה זו ועמ"ש בתומים:
אורים ותומים, אורים · סימן צ״א, כ״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.