אורים ותומים, אורים · סימן צ׳, ל״ו

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

כטוען שאולים הסמ"ע כ' דאין הדמיון שוה לגמרי דבטוען גנובים נשבע בנק"ח כמ"ש הרמב"ם בהל' גניבה ואם טוען שאולים נשבע היסת כמ"ש הרמב"ם בהל' טוען והש"ך כ' דט"ס הוא בנק"ח וצ"ע דלישנא נשבע ונוטל משמע דנק"ח היא דהיסת הל"ל ברישא דנוטל ואח"כ נשבע:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.