בע"ה טוען גנובים וכו' דה"ל מגו דשאולים ודעת סמ"ע דוקא בהנך גוונא דראהו נכנס ריקם וכו' אבל בעלמא בדברים עשוים להשאיל לא מהני מגו דה"ל מגו להוציא ואני כתבתי בתומים דאין לחלק רק הא דלא ה"ל מגו להוציא משום דעשוי להשאיל ברשותו עומד ולא קרוי להוציא ולכך באין עשוי להשאיל ואיכא כל הנך ריעותא דנאמן לומר שאולים ומ"מ אין נאמן לומר גנובים אף דהוי מגו והטעם דה"ל מגו להוציא דשם החפץ ברשות המוחזק בו משא"כ בעשוים להשאיל לכ"ע בחזקת הבעה"ב ודוק:
אורים ותומים, אורים · סימן צ׳, ל״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.