אורים ותומים, אורים · סימן פ״ט, ל״א

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

נשבע בעה"ב בנק"ח דעת הרמב"ם לחלק בין שכיר לאומן דבשכיר נשבע בעה"ב בנק"ח ובאומן בהיסת והמחבר השמיטו דס"ל דעת חולקים עיקר ועיין תומים שישבתי דדעת הרמב"ם יש לו פנים בהלכה ונראה לדינא הואיל בלא"ה דעת הרב הש"ך בכ"מ לומר דא"צ רק היסת בזו באומן כיון דרמב"ם ס"ל ג"כ דאין נשבע רק היסת א"כ פשיטא דיוכל לומר קי' ליה כרמב"ם ויתר מחברים וא"צ רק היסת וע"ל כללי קים ליה דיוכל לומר קים ליה משני טעמים:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.