דבהנך נמי כן הסכים הש"ך דקאי על סעיף ט"ו וסעיף ט"ז דמ"ש והא דכתב וי"א אף דהך דאם כמערים הנזכר בסעיף י"ד הוא גמ' ערוכה משום דשם היה הודאה וכפירה רק לא היה ממין טענה בזו ודאי אם הערים להודות קודם שיתבעו עוד שעורים לכ"ע לא מהני וחייב שבועה אבל כאן דהפיטור הוא משום שקדמה הודאה לתביעה והטעם דבעינן תביעה קודם להודאה דאם קדמה הודאה א"כ בשעת תביעה כופר הכל והרי מעיז וחזקה אין אדם מעיז וא"כ י"ל מה בכך שעשה בערמה להקדים מ"מ תו ה"ל כופר בכל ומעיז ואדרבא העזתו יותר שהקדים להודות בערמה ולכך באמת יש אומרים דלעולם פטור וי"א דחייב ולכך כתבו בלשון וי"א ודו"ק:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ח, ל״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.