וי"א דמשכון וכו' דהרי שטר וכו' עיין תומים שהסכמתי עם הסמ"ע דהא דשטר קרוי הילך היינו בדאית ליה קרקע אבל אם אין לו קרקע אף שטר אינו קרוי הילך כי מה הילך שייך הרבה לוים בשטר ואין משלמים רק קרוי הילך הואיל ומשעבד ליה קרקע ואעפ"כ הוא כ"ש ביש משכון בידו. ודעת הש"ך להכריע כהך דמשכון לא קרוי הילך ואני הארכתי בתומים והעליתי דמידי ספיקא לא נפקא ואין לחייבו מספק ש"ד:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ז, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.