הדין עם התופס דלא קי"ל כרב דסבירא ליה ולקח בעליו ולא ישלם ואם נשבע אע"פ שבאו עדים אחר כך והכחישו איתו מ"מ פטור ואם כן ה"ה בתופס בעצמו במקום שיש לי מגו אך לא קי"ל כן לדינא רק לא ישלם כ"ז שאין מכחישים אבל בהכחישו עדים ישלם וה"ה זה שתופס ונאמן במגו דה"ל כעדים סמ"ע (ורבים נשתבשו בו בכוונתו וזה פשוט):
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ז, פ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.