ואז א"צ וכו' דכל הטעם דאם הוא בפניו כסיפה ליה יותר לישבע בשקר וה"מ במכיר בשקרו ולכך אפילו מת העד מ"מ אינו צריך לישבע בפני בע"ד כיון דאין מכיר בשקרו ועיין תומים דכתבתי ה"מ בנשבע ונפטר אבל בנוטל לעולם צריך לישבע בפני בע"ד ע"ש. אם נשבע בטענת שמא א"צ בפני בע"ד דהא לא כסיפה ליה וה"ה בשנשבע ע"י ג"ש דא"צ בפני בע"ד כ"כ מהרי"ו בתשובה קנ"ד:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ז, ס״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.