ויענה המשביעו אמן כתב הסמ"ע אע"ג דלעיל סימן פ"ב וע"א מבואר דאין צריך לענות אמן כאן שמסתמא הוא במעמד השבועה להשביע שכנגדו על דעתו טוב שיענה אמן והט"ז כתב דלעיל אין כאן שבועה כלל רק שמחרים אין להכריחו שיענה אמו אבל כאן שמשביע לנתבע יכול הנתבע לומר לא אשבע עד שתענה אמן כי אולי בלי אמן קיל לך ועכשיו כבר כתבתי דנהגו לקבל בחרם לנוכח שיאמר אני מקבל בחרם וא"צ עוד אמן:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ז, נ״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.