כדי להשביעו חנם עיין תומים דאין כוונת הק"ח שיודע בוודאי שאמת אתו רק שאינו יודע להדיא שחבירו אומר אמת ומשביעו בחנם אבל אם מסופק אין עובר על ק"ח אף כי טען בב"ד כי ברי שחייב לו מ"מ ק"ח שלו אינו רק שאינו יודע בבירור שאמת עם שכנגדו:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ז, נ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.