אורים ותומים, אורים · סימן פ״ז, ל״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אי אפשי וכו' דהתקנה זו היה לטובתי אי אפשי בה והריני כשאר תובע השבע לי שאינך חייב לי ועיין תומים דהעליתי אם יש בידו שטר והליה טוען פרוע והמלוה אומר דל שטרי מהכ' לא אהיה נאמן בשטר כתחז"ל השבע לי היסת שאינך חייב לי בזה אם לא ירצה הלוה לישבע נחתינן לנכסיו אף ע"ג בשאר היסת לא נחתי כי זה בא מכח ממ"נ אם אין אתה נשבע שטרי בתוקפו והריני יורד לנכסיך בשטרי גם כתבתי כי עכשיו נהגו הדיינים לפסוק אפילו בש"ד להפך על התובע בהיסת והיינו במשליש המעות טרם השבועה בב"ד אז הוי כפרעון ע"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.