אבל אם אין מאמינים אותו אלא מכח מגו הטעם דאלו טען טענה ההוא שהיה לו לטעון במגו היה צריך שבועה א"כ אף עכשיו נמי צריך שבועה ואין לחזק טענתו יותר מאלו טען טענה ההוא שהיה נאמן עליו והש"ך השיג על זה וכתב דעשו בק"ק ווילנא פס"ד ומעשה רב נגד דין זה שהיה אחד תופס חפץ משל חבירו בטענה שחבירו חייב לו והיה לו ע"א מסייע ופטרו משבועה ועיין תומים מ"ש לחלק דאם במה שע"א מסייעו אין חבירו מכיר בשקרו משא"כ אלו טען טענה אחרת שהיה נאמן עליו היה חבירו מכיר בשקרו אין פוטר משבועה וצריך שבועה:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ז, כ״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.