אורים ותומים, אורים · סימן פ״ז, כ׳

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

נוטל וכו' ואם חשוד דקיי"ל שכנגדו נשבע ונוטל ואותו שכנגדו יש לו עד מסייעו מ"מ חייב לישבע דאל"כ כל אחד יוציא ממין מחשוד עפ"י ע"א ש"ך בשם הגהת מיימוני עיין תומים דכתבתי דשם מיירי באופן שעיקר חיוב שבועה היה ע"י ע"א כי נתחייב שבועה להכחיש העד ולהיותו חשוד שכנגדו נשבע בזו אין אותו עד פוטרו משבועה דא"כ יוציא כל הממון על פי עד אחד אבל אם בלא"ה נתחייב שבועה וע"א מסייע לשכנגדו י"ל דפוטר ע"ש:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.