אם הוא מ"מ כו' תבעו בק' חמשים הלואה וחמשים דמי חבלתו והוא כופר בכל אע"ג שהדין הוא שהנחבל נשבע ונוטל מ"מ לא הוי מ"מ מדר' חייא קמייתא דהא עדיין מחוסר שבועה (ועיין תומים מ"ש דאף אם מודה בהך חבלה לא יהיה מ"מ דהא א"י לכפור) אבל אם עדים מעידים שכבר נשבע והוא כופר ה"ל הך דר"ח קמייתא הר"ן וסמ"ע ועיין תומים ע"ש דהא ה"ל שעבוד קרקעות ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ז, ב׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.