הדין עמו וה"ה לעיל בריש סימן במשכון של גוי ביד ישראל ורמ"א כ' זה בפקדון וה"ה במשכון והכל לפי ראות עיני ב"ד ועיין תומים דהעליתי אם ראובן הלוה לשמעון ושמעון לגוי פשיטא דגוי נשתעבד לראובן מדר"נ ואם ראובן הלוה לגוי וגוי לשמעון בזו נראה אם הלוואת גוי לשמעון היה קודם להלואת ראובן לגוי לא שייך דר"ן אבל אם קדמה הלוואת ראובן לגוי מהלואת גוי לשמעון בזו יש לספק אבל אם הגוי שעבד לראובן מא"ק לכ"ע שמעון משתעבד ואם ביד שמעון מעות גזל מיד גוי וודאי משתעבד לראובן ואם גוי הלוה לראובן וראובן לשמעון וגוי תבעו לשמעון בדין ישראל בזו וודאי לא שייך דר"ן דלאשר אשם לו נאמר בישראל ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ו, כ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.