ואם אחר שנתחייב וכו' העלה הש"ך דלאו דוקא שנתחייב רק כל שהתרה בו אל תפרעהו לפלוני כי חייב לי והוא ידע שחייב לו ומ"מ פרעו חייב לשלם שנית ע"ש בתומים ואף על פי שגבי מוכר שט"ח לחבירו ובא הלוה ופרעו למוכר סבירא להו לכמה רבוותא לעיל בסימן ס"ו דא"צ לפרוע שנית התם מצי למחול ומ"ש פרע ומ"ש מחל משא"כ כאן דא"י למחול ולכן לפי מה שהעליתי לעיל באין ללוה אחרון רק מטלטלין דיכול למחול אף אם פרע פטור אם לא שב"ד צוו שלא לפרוע ועבר ע"פ ב"ד ועיין תומים:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ו, י״ט
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.