אין מוציאין מידו עיין תומים דהעליתי עיקר דבאינש דעלמא אף דאין מוציאין מ"מ מנדין אותו אבל בת"ח צ"ע אי מנדין אותו או לא ואי נקרא עבריין או לא ודוקא בשבועה זו אבל בשבועה פוגמת או הבא לפרוע מנכסי יתומים אפילו ת"ח מנדין אותו לכ"ע וכמו כן בהיסת אין הבדל בין ת"ח לשאר אינשי לכ"ע. ועוד העליתי שם בתומים די"ל דוקא קודם שהב"ד פסקו הדין שישבע תפס אבל לאחר שפסקו הדין לא מהני תפיסה ולכך בת"ח אין הב"ד פוסקים שישבע כדי שיהיה סיפוק בידו לתפוס וכל תפיסה האמור כאן היינו אפילו תפיסה בעדים:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״ב, כ״ג
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.