בחזקת שהוא חייב לו אבל אם ידע דאינו חייב ומ"מ מתחייב לו ה"ז חייב כמש"ל בסי' מ' ואם לא אמר א"ע רק אמר בדרך הודאה והיה בפני תובע באופן דלא מ"ל משטה או שלא להשביע סבירא ליה לסמ"ע דיכול להתחייב ודעת הש"ך אף לרמב"ם צ"ל א"ע ועיין תומים דבררתי הנכון כסמ"ע ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״א, ס״א
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.