והוא טוען טענת שלא להשביע וכו' מזה נר' מבואר כמש"ל בריש סי' דאם טען משטה הייתי אף שבועה צריך ולא מיקרי טענת שמא דהוי כרגלים לדבר ודלא כש"ך דכתב ה"ה לטענת השטאה דא"כ הל"ל רבותא טפי בהשטאה דלא טענינן ליה דבהשבעה פשיטא דא"צ שבועה דהא טענינן ליה ואם הודה דרך הודאה דכתבתי בדברי רמב"ם דג"כ לא טענינן ליה צ"ע אם יכול להשביעו דדינים האלה הם מועתקים מדברי הרא"ש והרא"ש לא ס"ל לחלק בין דרך הודאה וגם לא הזכיר בלשונו דתבעו שאמר בדרך הודאה וצ"ע:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״א, מ״ה
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.