ומשלם על פיהם ודאי דמצי לטעון שלא להשביע הודיתי רק אי טען משטה הייתי שוב א"י להחזיר ולטעון שלא להשביע הודיתי ועל משטה הא אמר דרך הודא'. וכמו כן אם אמר להד"ם חייב לשלם דמשטה א"א ואם היה כוונתו שלא להשביע מדכר דכיר וה"ל להודות ואם אמר א"ע והיה שלא בפני התובע יש בו מחלוקת רבוותא כי דעת הרבה מחברים דאין אחר א"ע כלום. והרא"ש והטור סבירא להו דגם בזה י"ל טענת השבעה וע"ת מ"ש בישוב דברי טור:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״א, כ״ז
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.