או שתקו לצוואתו עיין תומים מש"כ הש"כ לחלק בין אם יכול לומר מדשתק ש"מ שהודה שאמת כפי הש"מ ובין אם שתק דנימא מחל וגם יש לחלק אם תובעו כך יש לי בידך והוא שותק אמרינן הוי הודאה אבל אם מדבר בענינו כאומר כל חובות עלי הם פרועין והוא שתק לא הוי הודאה שחובו ג"כ פרוע כי י"ל מה נ"מ לי במאמרו כיון שלא תבעני וע"ש שכתבתי עם כל זה דין זה צלע"ג ולענין מעשה צריך ישוב. אבל בתובעו בב"ד והוא שתק עיין מש"ל ס"ס פ' ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן פ״א, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.