אבל אם באו עדים תחלה הסמ"ע נתן טעם דאמרינן עדים טועים ועל חוב אחר נפרע והוא דשמע דברי עדים אמר נזכרתי ובאמת לא נזכר כלל עיין תומים דהעליתי דרוב מחברים לא סבירא בהו חילוק זה של הנ"י ויכול לומר קים ליה ואין מוציאין ממון מהמוחזק ובפרט כי אין ראיה שלו מכרעת:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ט, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.