וי"א שצריך דלא דמי דאין צריך לישבע נגד יתומים דאמרינן דאי איתא דפרע הוה פקיד אבל גבי לקוחות אפשר דאינם יודעין מצוואתו סמ"ע והע"ש כתב דאביהן לא חייש לטובת הלקוחות למפקד ולדבריו אם מת והניח ב"ח לגבות רק אח"כ נשתדפו יש לגבות בלי שבועה דהא הוא לא ידע מזה וא"כ ה"ל למפקד דלא יגבה מבניו דהניח להם ב"ח ועיין תומים דהעליתי הואיל וסתמו פוסקים באפי' מת פתאום גובה מיורשים בלי שבועה ש"מ לא פקיד לאו דוקא רק היה נוטל שובר ולגבי לקוחות שובר ליכא עיין תומים ואם חי וטוען לא פרעתי דעת המע"מ וש"ך דמ"מ צריך לישבע נגד לקוח' ועיין תומים מ"ש כי אין ראית המעדני מלך מכרעת כלל ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ח, ט״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.