וגם השני פטור ואם היו רבים קבלנים ומחל לשנים אמרינן הואיל ונחית למנין לא מחל אלא להם והנשארים צריכים לשלם חלקם ש"ך וראנ"ח ועיין תומים וכן אם לא מחל לו ביחוד חיוב שבאותו שטר כי אם מחילה כללות אשר גם חיוב זה נכלל בי אמרינן ג"כ לו לבדו מחל ושוחפים בחלקם חייבים וכן אם מחל לו מחמת פרעון שפרע לו ולכך מחל ל"ה מחילה לאמצע דאיך שייך שליחות השותפים קעביד הוא פרע ולא הם סמ"ע וש"ך. ואם אמר אני מוחל לך מה שהלויתיך עם חבירך בשטר דעת הסמ"ע הואיל והזכיר חבירו ואמר לו מוחל הרי מורה דלא לחבירו מוחל והש"ך השיג עליו וצ"ע כי אין הכרע לא לזה ולא לזה:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ז, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.