מאתים אפילו אומר הילך על מאה שהודה דתו ליכא ש"ד על מאה הנשאר ואלו אמר כן לו לבדו אם תבעו בר' ק' הילך וק' לא ידענא היה פטור עכשיו דמודה דחייב גם לחבירו ולא' מהן מאתים גרע וצריך לשלם לכל אחד עיין תומים טעמו של דבר:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ו, ד׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.