לאביך בידי וכו' כללו של דבר ה"ה אם אמר מנה לך בידי ופרעתיך חמשים והוא משיב לא הייתי זכור כלל אבל עתה הזכרתני ולא פרעתני כלל גם זה בכלל משיב אבידה לפטור אפי' מהיסת ולא שייך בזה כלל אם כמערים וכו' דהא הודה בעצמו דלולי הוא שהזכירו לא היה זכור. אבל אם משיב ידעתי מזה ולא רציתי לתובעך עדיין אבל לא פרעתני כלל בזה חייב היסת לכ"ע אבל לענין ש"ד דעת הסמ"ע דרואין הב"ד אם כמערים קדם להודות אף שבועה דאורייתא חייב ואם לאו פטור והש"ך כתב דלעולם אפילו במערים פטור מש"ד דקדמה הודאה לתביעה ולהיות כי עיקרו לקמן סי' פ"ח עיין מ"ש שם מזה:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ה, ט׳
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.