אורים ותומים, אורים · סימן ע״ה, ס״ד

בין תבעו ליורשיו פי' אם היורש אמר שיודע בוודאי שאין אביו חייב נשבע ואם טוען א"י והוא טען עליו ברי יודע נשבע היסת שא"י ואם אמר חמשין ידענא וחמשין לא ידענא והוא טוען ברי שאתה יודע הכל דעת הש"ך דחייב לישבע ש"ד דא"י ול"נ דלא מצינו ש"ד על איני יודע ואמת כתב הר"ן לחד תי' דהקשה באמר חמשים אית לך וחמשין לית לך דמשתבע הא אית ליה מגו דחמשין לא ידענא ותי' דצריך לישבע שא"י ועוד תי' דא"י טענה גרוע הוא והעיקר כתי' הב' דכ"כ התו' בדוכתי טובא והש"ך גופיה לעיל בס"ק נו"ן דעיקר כתי' זה וא"כ אין לנו לומר ש"ד בא"י ובפרט לאומרי' מגו לפטור משבועה לא אמרינן בלא"ה לק"מ וא"צ לתיר' הר"ן כלל ואין לנו לחדש ש"ד במה דלא מצינו: