יכול להשביעו וכו' וה"ה אם תפס משלו בלי עדים דאית ליה מגו דהיה המעשה כך דתיבה פרוצה יכול להחזיק של חבירו אע"ג דכבר נשבע חבירו שלא גנב כלום סמ"ע והש"ך וט"ז חולקים אזה ואני כתבתי לחלק דהוא יכול לתפוס ויאמר לב"ד שלי אני תופס אבל באומר לב"ד שבשביל כך תופס אין הב"ד מסכימים עמו כי איך יתירו ב"ד לתפוס על ספק וע"ש בתומים שבררתי זה מדברי הרא"ש ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ה, נ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.