על המטבע המחבר סתם ונמשך אחר לשון הרמב"ם דלא פי' מהו שהלוה על המטבע אמנם המ"מ מפרש ברמב"ם דכל המלוה לחבירו הן פירות שקצץ להם דמים הן מעות על סמך מטבע היוצא הוא מלוה ולחשיבת הצורה הוא מתכוון לשלם לו דמים לאפוקי אם היתה הלואה פירות בפירות:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ד, כ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.