אבל וכו' וכ' הב"ח אם מתחלה הלוה המלוה מעות לזמן בשביל שהיה שינוי וחילוף מטבעות ולכך הלוהו לזמן עד שיעבור הרעש ובאמת עבר ועכשיו דעבר ביקש הלוה לפרעו תוך זמן מ"מ אין המלוה מחויב לקבל הימנו כיון דמתחלה נעשית הזמן לטובת המלוה והש"ך השיג ע"ז. וכן הסכמתי בתומים דהדין עם הש"ך גם הביאו בשם ש"ג באותן שמלוים לבעלי חניות שהם ילוו לגוי' ויהיה להם חלק ברווחים והנשאר לבעל המעות והיה על זמן כיון שהוא לטובת המלוה א"י לחזור תוך זמנו ואני בררתי בתומים דלית הלכתא כוותי' מראי' שונות ולעולם יכול בעל החניות לחזור:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ד, י״ב
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.