אורים ותומים, אורים · סימן ע״ג, ס״ב

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

שחייב לחבירו מעות דוקא חייב אבל היה בידו מעות בפקדון דינו גם כן כחפץ ולא שייך ביה מחילה והש"ך כתב דוקא צרורין אבל מותרין דקי"ל ישתמש בהן דינו כהלואה והשיגו הגאון מהר"ף ועיין בתומים כי לדינא הנכון אתו
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.