אורים ותומים, אורים · סימן ע״ג, נ״ד

הקטע במלואו, בנוסח המקורי.

אינו רשאי ללוקחו לעצמו משום חשדא דאמרו דלקחו בפחות ולכך בב"ד של מומחים דדייקי טובי והפקר ב"ד הפקר ס"ל לריב"ש דאפילו לעצמו יכול ליקח והקשה סמ"ע לעי' ריש סימן ע"ב במשתמש במשכון דגם אסור משום חשד' למה לא ביאר דבג' מומחים שרי ותי' דאינו שכיח. ולפמ"ש הסמ"ע גופיה לעיל הפי' דחשדא לא שיאמרו שמשתמש בנכייתא בזול רק יאמרו שמשתמש בלי נכייתא כלל אם כן בממ"נ אי אית ליה קלא מה שנעשה באפי תלתא אפילו ב"ד של הדיוטות סגי דיעידו דהיה בנכייתא אי ל"ל קלא אף מומחין אינו מועיל ועיין מש"ל בזה באריכות וכן הט"ז דעתו דלעיל סגי' בג' הדיוטות אלא דכתב טעם אחר והשיגו הגאון מהר"ץ ולפמ"ש ניחא דחשד דהתם אינו חשד דהכא:
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881

על המקור הזה

הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.