יכול למוכרו בב"ד אע"פ שהמשכון אינו שוה יותר מכדי חובו והלוה אין לו נכסים ממקום אחר למלאות החסרון ואם כן מה שמשכון פוחת והולך אינו פסידא דלוה מכל מקום הוא בכלל השבת אבידה ללוה דעכ"פ חיוב עליו לפריע הפסדו כשיהיה לו ולכך מוכרו אפילו שלא בידיעת הלוה בעה"ת וש"ך:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ג, מ״ד
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.