שבועת שוא ודעת הסמ"ע דתיכף ה"ל ש"ש אף דמקיים שבועתו ומכר שלו מכל מקום תיכף כשיצא שבועה מפיו לשוא יצא דנשבע לבטל המצוה שבועתו הראשון מחייב מלקות ועיין בתומים דכתבתי בדעת הרא"ש הואיל ולא נשבע בהחלט שימכור רק לפרוע ואם ה"ל מעות תו ליכא ש"ש לא הוי יצאה לשקר מפיו ואינו חייב משום ש"ש רק לבסוף בהגיע פרעון ואין בידו מעות ומוכרח למכור אם יקיים שבועתו שנייה ע"ש. וכן מורה לשון הטור וש"ע ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ג, י״ח
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.