הדין עם ראובן דכיון כו' כך גרס הסמ"ע ונכון דהואיל דאין מכחיש לע"א ה"ל כשנים וכיון דשנים מעידין שנמסר לידו בתורת משכון וגם איכא עדי ראה דהא הוציא מתחלה משכון לפני עדים א"כ תו לית ליה מגו ואינו נאמן והרשב"א בתשובה חולק דהואיל דמעידין דבא לידו בתורת משכון וב"ח קונה משכון ה"ל כטוען בשלו ואין צריך מגו ונאמן והש"ך הסכים עמו וסייע ליה מדברי הרמב"ם וכן הרב רמ"א בתשובה סימן פ"ו כתב דאין להוציא מיד המוחזק נגד רשב"א ועיין בתומים שהארכתי בזה כי העיקר לדינא כפסק המחבר וכן דעת רוב מחברים ואין מן הרמב"ם סיוע כלל ע"ש. וכ"כ מהרי"ק ז"ל ע"ש:
אורים ותומים, אורים · סימן ע״ב, צ״ו
הקטע במלואו, בנוסח המקורי.
נחלת הכלל · Urim veTumim, Warsaw 1881
על המקור הזה
הטקסט מובא מתוך אורים ותומים, אורים, בנוסחו המקורי ובלי עריכה. מקור הלכתי נכתב בזמן מסוים ובנסיבות מסוימות, ואין ללמוד ממנו למקרה אחר בלי הכרעה של פוסק. הצגתו כאן היא לצורך לימוד המקור בלבד ואינה פסק הלכה.